השפעת הרכיבה הטיפולית

רכיבה טיפולית – יתרונות מההיבט הרגשי והפיזי

רכיבה טיפולית מאפשרת למטופל לחוש חופש ועוצמה באמצעות תנועה. התנועתיות של הסוס מועברת למטופל הרוכב עליו ומספקת לו גירוי חושי, מוטורי ועצבי. כתוצאה מכך הרכיבה מביאה ליתרונות פיזיים כגון חיזוק שרירים, שיפור שיווי משקל וקואורדינציה טובה יותר. מעבר לכך, הרכיבה הטיפולית מביאה אף ליתרונות פסיכולוגיים ורגשיים כגון חיזוק הביטחון העצמי ושיפור הערכה עצמית של המטופל. הרכיבה הטיפולית הינה אינדיבידואלית, ותוכנית הטיפול של כל ילד מתוכננת באופן פרטני לפי ראיון מקדים עם ההורים ובהתחשב באבחונים הרלוונטיים. המטרות הטיפוליות המוגדרות משתנות בין כל ילד וילד וגם במהלך הטיפול התוכנית משתנה בהתאם להתקדמות הילד. הרכיבה הטיפולית מתמקדת במטרות מוגדרות בתחום הרגשי, המוטורי, התחושתי, הלימודי והתקשורתי. התחום הרגשי חשוב במיוחד היות והוא משפיע גם על התחום הפיזי שכן שינוי עמדת המטופל כלפי עצמו היא שתסייע לו בהתמודדות עם קשיים אחרים.

חשוב לציין כי אחת הסיבות להצלחה של הרכיבה הטיפולית בהשגת היעדים אשר הוגדרו בתוכנית הרכיבה הטיפולית עבור המטופל, הינה העובדה שעצם הפן הטיפולי נסתר וחבוי תחת תהליך של שליטה במיומנויות הרכיבה. היות ורכיבה על סוסים נתפסת כפעילות פנאי, במקרים רבים המטופל יהיה נלהב יותר ויעשה מאמץ גדול יותר מאשר בדרכי טיפול קונבנציונליים יותר ולכן יפיק תועלת רבה יותר מהטיפול.

מבחינה פיזית, הרכיבה הטיפולית משפרת את זרימת הדם, הנשימה, שיווי משקל, קואורדינציה, זריזות ומוטוריקה. לדוגמא, לימוד תפעול המושכות בצורה נכונה משפר את המוטוריקה העדינה של האצבעות והידיים בשילוב שיפור מוטוריקה גסה של גפיים לדירבון הסוס. היתרונות הפיזיים העיקריים ברכיבה הטיפולית הינם:

  • חיזוק מוטוריקה עדינה – כאשר הרוכב משתמש בתנועות המפעילות שרירים קטנים כגון הפעלת אצבעות באחיזת המושכות.
  • שיפור מוטוריקה גסה – היכולת להניע קבוצות שרירים גדולות, תרגול באמצעות עמידה בארכובות
  • שימוש בשרירי ליבה – התנועה של הסוס הינה תלת מימדית, כלומר, בעוד הסוס נע קדימה הוא גם זז מצד לצד. כאשר הרוכב יושב כראוי על הסוס , תנועתיות זו גורמת לו להשתמש באופן לא רצוני בשרירי ליבה רבים יותר מאשר בזמן הליכה או ישיבה רגילה.
  • שיווי משקל וקואורדינציה: ישיבה זקופה בזמן רכיבה, שמירת רגליים בארכובות, החזקת מושכות כראוי וניווט הסוס. כל אלה עשויים להראות קל אך זהו המבחן האמיתי של שיווי משקל וקואורדינציה.
  • כישורים חברתיים: היכרות עם הסוס ועבודה עם המדריך יוצרת סביבה בטוחה עבור המטופל אך גם משמשת סביבה חברתית מורכבת הדורשת אינטראקציה. לאורך כל שיעור רכיבה, התלמיד מעורב בשיחה עם המדריך ותקשורת עם הסוס אשר מקדמת את כישורי השפה שלו ואת המיומנויות החברתיות של המטופל.
  • אינטגרציה חושית- בזמן הרכיבה המטופל חשוף לאלמנטים שונים כגון קולות, ריחות ומראות. תוכנית הרכיבה הטיפולית משלבת פריטים שונים, כמו גם פעילויות, כדי לקדם ולעודד אינטראקציות חושיות חיוביות.

תלמידים המשתתפים ברכיבה טיפולית משפרים את כל המיומנויות האלו תוך שהם נהנים מעצם הרכיבה ומהחיבור בין אדם סוס וטבע. בהיבט הפסיכולוגי והרגשי של המטופל הרי שמרגע שהמטופל עולה על הסוס הפרספקטיבה שלו משתנה באופן מיידי. המטופל אינו מסתכל על הסובבים אותו ממקום נחות אלא מלמעלה. כאשר המטופל רכוב על הסוס מכשולים חזותיים הופכים פחות מאיימים בעיניו, מבטו על העולם מתרחב, פשוטו כמשמעו, ובאופן דרמטי.

היתרונות הפסיכולוגים, הרגשיים, והנפשיים מתחילים בכך שרכיבה על סוסים ללא קשר לרמת המומחיות של הרוכב נושאת עימה נימת אלגנטיות סיכון וכוח שאינן נפוצות בקרב פעילויות אחרות. הייחודיות של הרכיבה הטיפולית משפיעה באופן חיובי על ההערכה העצמית, דימוי עצמי וביטחון עצמי של המטופל. יתרון זה הינו עצום ואינו ניתן לכימות. מטופל אשר רגיל להיות צופה מהצד בשל חוסר בטחון עצמי, פחד מכישלון, או כל קושי רגשי אחר הופך באמצעות הרכיבה הטיפולית לשותף בספורט אשר אין לחבריו ולסובבים אותו כל ניסיון בו ואשר הוא יכול להתבלט בו באופן חיובי.

לכן, במקרים רבים מטרה נוספת המושגת באמצעות הרכיבה הטיפולית היא הסתגלות חברתית. רבים מהמטופלים סובלים מקושי במיומנויות חברתיות ותקשורת לקויה. גם עצם מיקום המטופל בסביבה חדשה עם מדריך מהווה צעד ראשון בתהליך לשיפור יכולת ההתמודדות של המטופל עם דרישות ולחצים של אווירה חברתית.

מובן, שבתחילת התהליך המטופל מודאג וחסר ביטחון אך במהלך הזמן ניתן לזהות שינוי של ממש ביחסם של המטופלים כלפי המדריך, הסוס והסובבים אותם. האינטראקציה של המטופל עם המדריך ועם הסוס יוצרת התקדמות משמעותית במערכות יחסים שונים בחיי המטופל.

מטרת העל של הרכיבה הטיפולית היא שהמטופל ילמד כי היכולת שלו גדולה מכפי שהוא חושב ולכן עליו לשאוף ולשפר את רמת הביצועים שלו. בין אם מדובר במסוגלות פיזית או רגשית. ברגע שמטרה זו מושגת ניתן להתקדם בתוכנית הטיפול ולפעול להשגת המטרות הבאות שהוגדרו עבור המטופל בכל תחום.